הפקה עברית
משרד פרסום
חפשו אותנו ב-

חגיגות ה- 40 או מי מפחד מגיל 40?

בגיל 39, בברכה שכתבה לי חברה בת 50, היא רשמה "שנת 40 מוצלחת ומהנה".
התמרדתי! מה פתאום 40.. תני לי זמן, יש לי עוד שנה..
"לא" היא ענתה "שנת ה-40 מתחילה ביום ההולדת ה 39".
השנה שבין 39 ל 40 הפכה לחגיגה. הכל אפשרי, הכל פתוח, הכל זמין!
הילדים קצת גדלו, יש לי אוויר, פחות לחץ. העבודה מסודרת, החוברות יוצאות זו אחר זו במחזוריות מספקת.
זה הזמן להגשמה עצמית.
אז מה קרה לי בשנת ה- 40?
כתבתי ספר ילדים "החברים של הגשם". מתוך הפחד של בנותי התאומות מפני הברקים והרעמים – יצאה לי הברקה.
כדי להרגיע אותן, שברקים ורעמים הם החברים של הגשם. הרעם קורא בקול גדול לגשם שיבוא, והברק מאיר לגשם את הדרך שידע איך לרדת. מההברקה יצא סיפור מבלי שהתכוונתי, ומהסיפור נולד ספר עם איורים מקסימים של יונת קציר, וממש כמתנה ליום ההולדת, לאחר הגשם הראשון, הספר יצא לחנויות וממש נחטף. (בימים אלו מתחילה להימכר המהדורה השנייה).
אחר כך – חברה ביקשה שאצטרף אליה לפסטיבל מסיכות בתוצרן שבשוויץ. באמצע החורף יצאנו לכפור של שוויץ – מינוס 10 מעלות, אבל אם לבושים טוב – זה ממש אפשרי ואפילו מהנה. רחובות לוצרן מתמלאים בחוגגים.
המוני תזמורות עם תחפושות נהדרות מכף רגל ועד ראש, כשהראש הוא מסיכת ענק של חיות, שדים, מפלצות ועוד..
והגוף – בגדים מדהימים: פרוות לחיות ובגדים מדהימים לליצנים ועוד..משפחות מתחפשות בקבוצות ואפילו הילדים בעגלות משתתפים בחגיגה. משפחה של אסקימואים עם עגלת איגלו לתינוק, משפחת גמדים עם בית פטרייה כעגלת תינוקות, צוענים בקרון מגורים ועוד.
מומלץ! מומלץ! אם תשלבו עם חופשת סקי – בכלל תצאו מלכים.
חזרתי והרמתי עד-לא-ידע ביישוב. שנים רציתי. עכשיו הייתה כבר מוטיבציה והיו רעיונות. כמובן שהיה נהדר! לוצרן קטנה בשמשית. ואחר כך? שנים רציתי להקים קבוצת חברים למפגשים חודשיים בהם נחווה הרצאות וטיולים. הקמתי!
ואז מגיע יום ההולדת. מה עושים? כבוגרי תל אביב (10 שנים), שגרים היום ביישוב קהילתי בצפון, תל אביב היא ממש ניו יורק. רתמנו זוג חברים שגם הם חוגגים יום הולדת, הזמנו מלון בוטיק בלב תל אביב, מופע הודי ענק (ברודווי או לא?) והצגה של הקאמרי – "אמדאוס" ונסענו לבלות בכרך הגדול.
הסתובבנו בתל אביב הלבנה – רח' ביאליק-ברנר- רוטשילד-אלנבי, וגילינו תל אביב מקסימה, עם בתים ישנים משופצים מתקופות שונות בראשית ההתיישבות, אכלנו במסעדות טובות, נשמנו עיר ומאוד נהנינו. וליום ההולדת שכנתי-חברתי הטובה הכינה לי הפתעה – הזמינה את חברי הטובים ביותר להרים כוסית עם עוגות משובחות ושתייה טובה – והוקפתי באהבה.
אם אילו לא חגיגות 40 – אז מה כן? זו הייתה השנה הטובה ביותר שהייתה לי בחיים.
אני מאחלת לי ולכם שנים רבות כאלו ושתעשו חיים.
ואם אתם שואלים – אז מה עכשיו, אחרי שנה כזו? כמובן שזה רק פותח את התיאבון
וכבר מימשתי חלום ישן – לנסוע אל אחי בסין (הבלוג הבא)
ואני מוציאה ספר חדש – על משאית אשפה... כך שהחיים רק מתחילים בגיל 40.. איזה כיף! יש למה לצפות

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים